קרנות גידור בישראל

מהי קרן גידור?

קרן גידור היא קרן השקעה הנוקטת אסטרטגיה המתיימרת להביא לרווח בכל מצב שוק, בין היתר על ידי שימוש באמצעי גידור פיננסיים, ומכאן שמה. קרנות גידור מנוהלות על ידי מנהלי השקעות מנוסים לאחר שעבדו שנים רבות בתעשיית קרנות הנאמנות או ניהול השקעות מסורתי.

מה מאפשרות קרנות גידור שלא ניתן להשיג בהשקעות רגילות?

קרנות גידור פועלות באסטרטגיות ושיטות השקעה ללא מגבלות של רגולציה.
חופש הפעולה בניהול ההשקעות מאפשר למנהלי הקרן לעבוד גם בקורלציה הפוכה לשוק ההון,
כלומר להשתמש בשיטות כגון "מכירה בחסר" ובכך להנות מרווחים גם במצבים של ירידת ערך של מנייה מסוימת או ירידות בכל השוק.
מנהלי קרנות גידור נהנים גם מפעילות של ניצול פערי ארביטראז' על אג"חים ועל מניות שנסחרים במספר שווקים במקביל.
חלק ממנהלי הקרנות מתמחים בהשקעה בשווקים מתעוררים, חברות הזנק, וחברות שנמצאות במהלך של שיקום עסקי.
בנוסף, בקרות הגידור עושים שימוש רב במסחר באופציות ונגזרים על שווקי מניות, שווקי מטבע, ריביות, וסחורות.
חלק מקרנות הגידור משתמשות גם במינוף על ההשקעות דבר שאינו אפשרי מבחינה רגולטורית לבצע בקרנות נאמנות באמצעות בתי ההשקעות.

מי הם המשקיעים באמצעות קרן גידור?

המשקיעים בקרנות הגידור הם ראשית כל אנשים או גופים שיש ברשותם סכומי כסף נזילים להשקעה
שהם מעל למינימום הנדרש לכניסה המוגדר על ידי מנהלי הקרן. בישראל במרבית המקרים נדרשת השקעה מינימלית של מיליון שקל. בישראל בשונה משאר העולם כ-75% הם משקיעים פרטיים והיתר משקיעים מוסדיים.

מהן עלויות ניהול הכספים בקרן גידור?

עלויות ניהול הכספים בקרנות הגידור מורכבות במרבית המקרים מדמי ניהול קבועים וגבוהים בשיעור 
של כ-2% בשנה מגובה יתרת הנכסים המנוהלים בקרן ובנוסף לכך גובים מנהלי הקרן דמי הצלחה בשיעור של כ-20% מהרווח. משקיעים גדולים וגופים מוסדיים נהנים מהנחות לא משמעותיות שעשויות להוביל אותם לשלם כ-1.5% וכ-15% מהרווח למנהל הקרן.

עד כמה פעילות קרנות הגידור נפוצה בישראל?

בישראל פועלות כ-100 קרנות גידור שמנהלות כ-25 מיליארד שקלים. בשנת 2019 קרנות הגידור בישראל הניבו תשואה ממוצעת למשקיעים בשיעור של 12.5% ומנהלי הקרנות גרפו כ-מיליארד שקל דמי ניהול שוטפים ודמי ניהול מהרווחים.

כיצד ניתן להבחין בין קרנות גידור שונות?

קרנות גידור שונות מובחנות באמצעות אסטרטגיית ההשקעה שלהן. מרבית קרנות הגידור פועלות באסטרטגיות "ערך" על השוק תוך שימוש ברכישת נכסי ב"לונג" או ב"שורט" על השוק.

חלק מקרנות הגידול משתמשות באסטרטגיית "גלובל מקרו" שמתבטאת בניצול פערי מחיר (ארביטראז') בין שווקים שונים על נכסים דומים. קרנות נוספות מתמחות בהשקעה באמצעות אלגוריתמים ואלו מכונות "קרנות כמותיות". מספר מאוד מצומצם של קרנות מתמחות בהשקעה בחברות במצוקה ובמצבים מיוחדים ומכונות "קרנות אקטיביסטיות".

מה הסיבה לנהירה של המשקיעים בישראל לקרנות הגידור?

המשקיעים הגדולים בישראל נוהרים להשקעה באמצעות קרנות הגידול בשל פוטנציאל הרווח והתוצאות הפנטסטיות בניהול השקעות של חלק משמעותי ממנהלי הקרנות. לדוגמה, בשנת 2019 

הניבו קרן קוליברי 55%, רידינג קפיטל, 32% , נוקד לונג 27%, נוקד אקוויטי, 22%, גיא פאנד 30%, ספרה ביוטק 33%. חשוב לציין כי הצלחת הקרן אינה מובטחת ביחס לשוק וקיימות לא מעט קרנות גידור שהביצועים שלהם היו פחות מהממוצע בשווקי המניות השונים לשנת 2019 ואף כאלו שהפסידו כספים למשקיעים כתוצאה מאסטרטגיות שבדיעבד התבררו כלא נכונות.