אכן, אי הוודאות עדיין גדולה ושינויים משמעותיים בכלכלה יתרחשו כתוצאה מהכנסת המדינה ומדינות נוספות לסגר. מצד אחד הציבור חש על בשרו את הצעדים האגרסיביים של הממשלה בניסיון למנוע את התפשטות המגיפה. הציבור חושש למשבר כלכלי מהותי דבר שמתבטא מצד אחד בבקשות משיכת כספים מקרנות נאמנות, מפוליסות החיסכון ומקרנות ההשתלמות נזילות שברשותו, ומצד שני בהבעת רצון לעבור למסלולי השקעה מאוד סולידיים, כאלו שאינם מניבים כמעט כל תשואה, אך לפחות אינם מסכנים את החוסך מאובדן נוסף של כספים שעומדים לרשותו.
אז מהן 7 הסיבות לאופטימיות בקרב מנהלי ההשקעות?
1. נזק פיננסי ללא נזק פיזי
בניגוד לאירועי מלחמה, המגיפה אינה מחסלת הון פיזי, מפעלים, בתי מגורים, בינייני משרדים אינם מופצצים
ונשרפים והם עומדים לרשות האנשים והעסקים לפעילות מיידית בסמוך להפסקת התפשטות המגיפה.
2. תפוקות הייצור לא נפגעו
מערך האספקה והייצור של מרבית המוצרים עדיין עובד בתפוקות רגילות ולא צפוי כל מחסור נכון לשעת כתיבת המאמר. כאשר תתבצע חזרה מלאה לשגרה המלאים יועברו במהירות לעסקים הרלבנטיים.
3. תמיכה ממשלתית
ממשלות בכל העולם מספקות רשתות הגנה משמעותיות (מי פחות ומי יותר) לאלו שנפגעו מההשבתה הזמנית.
4. גיבוש תוכניות מיסוי חדשות
לאחר המשבר המדינות יגבשו תוכניות מיסוי חדשות המיועדות למשוך כספים מאנשים ועסקים שלא נפגעו או
שנפגעו בצורה מינורית מהמשבר. כדי למנוע חורבן כלכלי ראוי מבחינה מוסרית להעביר עושר מאוכלוסיות שנפגעו פחות לאלה שנפגעו באופן מהותי.
5. בעלי שליטה בעסקים יתחלפו
משלמי המיסים אכן יצילו עסקים שנקלעו למשבר מתוך דאגה לאינטרס הציבורי הכללי אך קרוב לוודאי שבעלי העסק ישלמו מחיר כלכלי וייאלצו להיפרד מהשליטה ו/או הבעלות בחברה ולא ייהנו מפירות החילוץ. קרוב לוודאי שהנושים של חברות רבות יקבלו את השליטה לידיהם כחלק מהסדר החוב של הבעלים ויעבירו את השליטה לגורמים חדשים. תהליך זה התרחש במשבר שנת 2008 ובמשברים נוספים בעבר.
6. חיזוק החיסכון של הציבור
משבר הקורונה מלמד את הציבור וגם את בעלי העסקים ש"חיסכון מונע אסון", ולכן אני מניח שלאחר סיומו של
המשבר וחזרה של הפעילות הכלכלית המלאה אנשים רבים יקצו הרבה יותר מהכנסתם הפנויה לחיסכון שיהווה עבורם כר של ביטחון בעתות משבר כמו זו של וירוס הקורונה שכן יהיה חשש לאחר מכן מווירוסים נוספים ואף קטלניים יותר שעשויים לתקוף את אוכלוסיית העולם. בעקבות כך חלק גדול מהאוכלוסייה תעסוק באגירת כספים לעת משבר וכספים אלו יחזרו לשוק ההון ויטיסו את מחירי המניות ומחירי איגרות החוב כלפי מעלה.
7. חזרתם של בורחים משוק ההון
חלק ניכר מהציבור נכנס לבהלה בעקבות משבר הקורונה והזרים בקשות למשיכה של כספים מקרנות נאמנות, פוליסות חיסכון, קרנות השתלמות והשקעות ישירות במניות ובאיגרות חוב. חלק אחר מהציבור ביקש לשנות מסלולי השקעה למסלולים שקליים/כספיים במקום מסלולים כלליים או מנייתיים בהן שהה קודם לכן.
מדובר בציבור שהתרגל לצפות בשנים האחרונות "בכסף עובד" עבורו וניב תשואות על צבירת החיסכון. צפוי שלאחר משבר אותו הציבור יחזור בהדרגה לשוק ההון שכן הוא יהיה עד לגל של עליות חדות בשווקים והתאווה "להשתתף בחגיגה" תעלה על החשש מהתבצרות בפוזיציה שאינה מניבה כל סיכוי לרווח על החיסכון ואולי אף ממש מובילה להפסד כתוצאה מתשלום דמי ניהול למנהלי ההשקעות או תשלום דמי משמרת בגין החזקת ניירות הערך.
כמובן, שחלק ניכר מהציבור יחזור בשלב מאוחר תוך שהוא מפספס חלק ניכר מהעליות אך מדובר בטעות השקעה קשה שחוזרת על עצמה מחדש בכל משבר ומשבר לאורך כל ההיסטוריה שכן מדובר בפסיכולוגיה ובמהלכים שנובעים מתחושות חרדה וצורך הישרדותי.
לסיכום,
עלינו לזכור תמיד שהמסחר בשווקים מאופיין במוכרים ובקונים. המוכרים מזרימים ברוב המקרים בקשות למכירה עקב צורך מהותי בכספים, עקב רצון לממש רווח או למנוע הקטנת רווח או אפילו הפסד של חלק מהשקעתם ואילו הקונים מבקשים לרכוש את ניירות הערך כיוון שהם מוצאים במחיר אטרקטיבי ומניחים שיראו ערך עתידי שיתבטא ברווחי הון על השקעתם בטווח הקצר או בטווח הארוך.
במאמר זה התמקדתי בצד של הרוכשים נכסים פיננסיים בימים אלו של משבר שתקוותם הינה להשיא רווחים מירביים בשעת הגאות שעוד תבוא בעתיד.
